Ma'asser Cheni
Daf 11a
11a כֵּינִי מַתְנִיתָא מוּתֶּרֶת לְהֵיאָכֵל צִמְחוֹנִין.
Traduction
Quant aux termes de la Mishna (§ 3), permettant de manger la jeune plante du fenugrec, il faut entendre par là qu’il est permis de la donner à manger (en fourrage), quoique ce ne soit pas l’usage.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא וכו'. כדפרישית במתני':
מַה בֵּינֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה שׁוֹלֶה בֵּינֵיהוֹן. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים שׁוֹלֶה בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שׁוֹלֶה בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת. תַּנֵּי זוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲבָל דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְטָהֳרָה חוּץ מֵחֲפִיפָתָהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְטוּמְאָה חוּץ מִשְּׁלִיָּתָהּ. מַה בֵּינֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה מְגִיגָה בֵּינֵיהוֹן. בֵּית שַׁמַּי אוֹמֵר מוֹגֵג בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹגֵג בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת.
Traduction
Sur quoi roule la discussion entre Shammaï et Hillel? Elle a lieu, répondit dit R. Mena, pour le cas où l’on puise le fenugrec de l’eau à la main: selon Shammaï, on peut le puiser qu’avec des mains pures (de crainte de communiquer l’impureté par l’eau); selon Hillel, cela se peut même avec des mains impures. Telle est la version selon R. Meir. Mais, selon R. Juda, il faut lire ainsi le texte de la Mishna: Shammaï prescrit d’accomplir toutes les opérations concernant le fenugrec avec pureté, excepté l’acte de l’employer à peigner des cheveux; selon Hillel, les opérations peuvent être faites même à l’état d’impureté, sauf le trempage. Sur quel objet roule cette nouvelle discussion? Sur le point de savoir comment il faut carder (59)Pour le terme MGG les lexiques de Buxtorf ou de Landau ne donnent que le sens de: machinatio et adoucir le fenugrec. Selon Shammaï, il est indispensable d’opérer avec des mains pures; selon Hillel, c’est même permis avec des mains impures (puisque le trempage est un signe suffisant pour indiquer que l’on ne songe pas à les manger).
Pnei Moshe non traduit
מה ביניהון. אהאי דתני בתוספתא אליבא דר''מ בפלוגתייהו דב''ש וב''ה קאי וכדמייתי לקמן דתנינן התם בפ''ב ב''ש אומרים כל מעשיה בטהרה וב''ה אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ מחפיפתה דברי ר''מ ר' יהודה אומר ב''ש אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה וב''ה אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה. ודברי ר' יהודה נקבעו במתני'. והשתא מפרש אליבא דר''מ ומה ביניהון דב''ש ודב''ה:
אמר ר' יונה שולה ביניהן. שולה מן המים או שורה אותה במים דלב''ש צריך שיהא בידים טהורות ולב''ה דאמרי כל מעשיה בטומאה חוץ מחפיפה א''כ אף הוא שולה בידים טמאות:
תני. בתוספתא כדלעיל דזו דברי ר''מ בפלוגתא דב''ש ודב''ה אבל דברי ר' יהודה הם כמו שנשנה במתני':
מה ביניהון. אליבא דר' יהודה:
מגיגה ביניהון. שמוגג ומרכך אותה שתהא ראויה לאכילה לב''ש צריך שיהא בידים טהורות ולב''ה אף בידים טמאות מותר חוץ משרייתה בלבד צריך שיהא בידים טהורות:
כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עִיסָּה וְלַחֲזוֹר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת וְלַחֲזוֹר.
Traduction
R. Tarfon permet de distribuer le produit de ces vesces impures en plusieurs pâtes, à la condition de les faire rentrer à Jérusalem par petites parts (sans rachat).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כדי לעשות עיסה ולחזור. לקמן בפ''ג גבי פלוגתא דרשב''ג וחכמים אמרינן הכי דס''ל לרשב''ג התם דפירות נכנסין לירושלים ויוצאין ומפרש הש''ס שם דרשב''ג לא קאמר שיוצאין אלא כדי לעשות מהן עיסה חוץ לירושלים לחזור אותן אח''כ וכן הכל כדי לעשות ולחזור מפני שבירושלים לא היה מצוי כ''כ לטחון ולאפות ומייתי להא הכא דלפי הס''ד כדקאמר לקמי' דמתני' דרשב''ג היא דקאמר שם אף הפירות נכנסין ויוצאין והלכך מפרש לה נמי הכא דטעמא דהתירו כדי לעשות עיסה ולחזור לירושלים:
Ma'asser Cheni
Daf 11b
משנה: מָעוֹת חוּלִין וּמָעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ מַה שֶׁלִּיקֵּט לִיקֵּט לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַד שֶׁיַּשְׁלִים וְהַשְּׁאָר חוּלִין. אִם בָּלַל וְחָפַן לְפִי חֶשְׁבּוֹן. זֶה הַכְּלָל הַמִּתְלַקְּטִין לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְהַנִּבְלָלִין לְפִי חֶשְׁבּוֹן. סֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְשֶׁלַּחוּלִין שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ מֵבִיא סֶלַע מָעוֹת וְאוֹמֵר סֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא מְחוּלֶּלֶת עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ וּבוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבָּהֶן וּמְחַלְלָן עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁאָֽמְרוּ מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת מִדּוֹחַק לֹא שֶׁיְקַייֵם כֵּן אֶלָּא חוֹזֵר וּמְחַלְלָן עַל הַכֶּסֶף. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם אֶת סְלָעָיו דִּינָרֵי זָהָב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה אֲנִי עָשִׂיתִי לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶת כַּסְפָּם דִּינָרֵי זָהָב.
Traduction
Si on a laissé tomber en même temps de l’argent profane et celui de la 2e dîme, ce que l’on recueillera servira d’abord à compléter la somme de la 2e dîme et le reste à parfaire ce qui était profane. Si au lieu de les ramasser un à un, il les mêle par poignées, il donnera à chaque sorte une répartition proportionnelle à ce qu’il a ramassé. Voici la règle: si l’on ramasse isolément, on complète avant tout la 2e dîme; si on mêle tout, on la restituera par proportions égales. Lorsqu’un sela de 2e dîme et un autre profane sont mêlés (66)Cf. Babli, Baba Metsia 55b, on apportera pour un sela de monnaie et l’on dira: que le sela de 2e dîme soit échangé contre cet argent (67)Voir un cas analogue en (Shevuot 7, 5), en quelque lieu qu’il se trouve; puis, l’on choisit la plus belle des 2 pièces (68)Cf. Jérus. (Baba Metsia 4, 5) ( 9d), et on l’échange contre cette monnaie. Cette opération est permise, puisqu’il est dit: on peut en cas de nécessité échanger de l’argent contre du cuivre; ce n’est pas que cela doive rester ainsi, car, plus tard, on échangera de nouveau la monnaie de cuivre pour de l’argent. Shammaï dit: on ne doit pas échanger ses sela d’argent contre des dinars d’or (69)Il est à craindre que cet échange provoque un retard et détourne de la visite à Jérusalem. Cf. Babli, Baba Metsia 44b; Hillel le permet. En effet, R. aqiba raconte avoir fait un tel échange pour R. Gamliel et R. Josué.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מעות חולין ומעות מעשר שני שנתפזרו. במקום אחד ולקט אותן מכאן ומכא כדקאמר בגמ' הדין הוא כך דמה שמלקט בתחילה הכל למעשר שני הוא עד שישלים את המעשר והשאר הוא חולין:
אם בלל וחפן. שלא ליקט אותן אחד אחד מכאן ומכאן אלא עירב אותן וחפן מלא חפניו מהן:
לפי חשבון. הוא שאם היו מעות מעשר מאתים ושל חולין מנה השני שלישים למעשר והשליש לחולין וכן כל כיוצא בזה:
זה הכלל המתלקטין למעשר שני והנבללים. והוא שחפן מהן לפי חשבון והכי קאמר בגמרא וצריך הוא להתנות ולומר אם אלו שבידי הן מעשר השאר חולין ואם הן חולין הרי מעות המעשר בכל מקום שהן מחוללין עליהם וכן הדין בנמצא חסר מהן והוא בלל וחפן שחושבין הפחת לפי חשבון:
מתני' סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו. והוא צריך להוציא את של חולין לצורכיו מביא בסלע מעות והן של נחושת ואומר בתחילה סלע של מעשר שני בכל מקום שהיא מחוללת היא על המעות האלו והרי המעות נחושת עכשיו של מעשר ואח''כ בורר את הסלע היפה שבהן ומחללה על המעות האלו ותהא הסלע היפה למעשר תחתיהן והסלע השני והמעות נשארו חולין ובלאו הכי אי איפשר לו להתנות על אלו שתי סלעים גופן ולומר על אחת מהן אם זו היא של מעשר מוטב ואם לאו הרי הסלע השניה שהיא של מעשר מחוללת עליה דזה אסור לכתחלה דאין מחללין מע''ש של ודאי כסף על כסף כדתנן לעיל בפ''ק דדמאי בהלכה ב' דדוקא בדמאי התירו לחלל כסף על כסף אבל לא בודאי ואפי' כסף על הנחושת לא התירו בודאי אלא מדוחק וכגוונא דהכא שנתערב סלע מעשר עם סלע חולין וכדמפרש התנא ואזיל:
מפני שאמרו מחללין כסף על נחושת מדוחק. בשאי אפשר לו בדרך אחר הוא שהתירו ולא שיקיים כן שיהיה המעות נחושת של מעשר אלא שצריך להיות חוזר ומחללן על הכסף:
מתני' בית שמאי אומרים לא יעשה אדם את סלעיו דינרי זהב. כדי להקל עליו משאוי הדרך ובבבלי פ' הזהב דף מ''ה מסיק דמדקתני לא יעשה ולא קתני לא יחלל ש''מ מדאורייתא מישרא שרי ומדרבנן הוא דגזרו בית שמאי שמא לא ימצא למלאות בכדי דינרי זהב ומתוך כך ישהא ולא יעלה לרגל וב''ה סברי לא גזרינן ור''ע העיד שהוא בעצמו עשה את כסף מע''ש של ר''ג ור' יהושע לדינרי זהב שהן הן מתלמידי ב''ה והורו הלכה למעשה כן:
מַתְנִיתָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַף הַפֵּירוֹת נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין. 11b דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הָכָא קַל הוּא שֶׁהֵקִילוּ בְכַרְשִׁינִין וּבִלְבָד בְּעִיסָה שֶׁלְכַרְשִׁינִין. וּבִלְבַד עִיסָה שֶׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי.
Traduction
Notre Mishna qui permet d’importer ou d’exporter des fruits de Jérusalem est sans doute conforme au même avis que R. Simon b. Gamliel exprime plus loin (3, 5). -Non, fut-il répliqué: elle peut aussi être conforme au préopinant de R. Simon, qui plus loin l’interdit; seulement ici c’est permis et l’on a été moins sévère, parce qu’il s’agit de vesces. Quant à R. Tarfon, c’est seulement dans une autre pâte provenant de farine de vesces qu’il est permis de joindre les impures (non dans un mets habituel), et l’on n’entend parler que de seconde dîme, non d’une part profane.
Pnei Moshe non traduit
דברי הכל היא הכא. ודחי לה הש''ס דלא תדחוק לאוקמי מתני' כר' שמעון בן גמליאל אלא דהכא הכל מודין שנכנסין ויוצאין דקל הוא שהקלו בכרשינים מכיון שאינן מאכל אדם כל כך:
ובלבד בעיסה של כרשינים הקלו שתהא נכנסת ויוצאת אבל לא בכרשינים עצמן דלא אתי לאחלופי בשאר פירות וכדמסיק ואזיל ובלבד עיסה של מעשר שני כלומר ודוקא אם העיסה של כרשינים ממעשר שני עצמו הוא אבל אם לקחה בכסף מעשר שני לא דליכא היכירא ואתי לאחלופי בשאר פירות:
רִבִּי גּוֹרִיוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָא דִּבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אֵין פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה נִרְאוּ דְּבָרִים הָרָאוּי לְאוֹכֶל אָדָם אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ לוֹכֶל בְהֵמָה. וּשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹכֶל אָדָם פּוֹדִין אוֹתוֹ לוֹכֶל בְהֵמָה.
Traduction
R. Gorion dit au nom de R. Yossé b. Hanina que, d’après R. Tarfon, on ne doit pas employer les viandes consacrées, même lorsqu’elles sont rachetées, ou nourrir les chiens. Il semble au contraire, dit R. Yona, qu’il serait illogique d’employer un met servant aux hommes pour nourrir les animaux; mais lorsqu’il ne peut plus servir aux hommes, on doit pouvoir le racheter et l’employer en pâture d’animaux.
Pnei Moshe non traduit
דברי ר' טרפון אין פודין וכו'. טעמא דר''ט משום דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים כדפרישית במתני':
נראו דברים. אליבא דרבנן קאמר לה דנראו דברים דהכי ס''ל דדוקא הראוי לאוכל אדם ממש. הוא דאין פודין אותו למאכל בהמה אבל הני דאין ראוין לאוכל אדם דעיקרן למאכל בהמה הן ואין אדם אוכלן כ''א ע''י הדחק פודין אותן למאכל בהמה:
רִבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁיב בָּעֵי נִטְמְאוּ בִגְבוּלִין לֹא יִיפָּדוּ שֶׁאֵין פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהֵן נו טי נו טומי.
Traduction
R. Isaac b. Elishob fit une objection: lorsque ces produits sont devenus impurs aux frontières de la Palestine (63)''Là, le procédé de R. Tarfon est applicable; et comme le rachat est alors indispensable, R. Tarfon dit que l'on est tenu de l'accorder en ce cas'', peut-on ne pas les racheter, en disant qu’on ne rachète pas les saintetés pour les donner en pâture aux chiens? En effet, dit R. Yona, c’est là une très grave objection, comme le pilote, nauth'', a souci du navire.
Pnei Moshe non traduit
ר' יצחק בן אלישיב בעי. על הא דר' יונה דלמאי דקאמרת אליבא דרבנן א''כ ש''מ דלר' טרפון איפכא הוא דאלו מכיון שאינן ראוין לאכילת אדם כל כך אין פודין אותן מעתה אם נטמאו בגבולין ג''כ לא יפדה אותן לר''ט שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים:
אמר ר' יונה והן נוטו ניטומי. כלומר שבדרך שחוק השיב לו מאי האי דניטמו ניטמו דקאמרת דמאי תיבעי לך ודאי הכי הוא אליבא דר''ט דקסבר הואיל ועיקרן למאכל בהמה הן אין פודין אותן ול''ש בירושלים ול''ש בגבולין והא דאמרינן נטמאו בירושלים לאשמועינן אליבא דרבנן דאף בירושלים אם נטמאו פודין אותן כדין שאר מעשר שנטמא שפודין אותו אפי' בירושלים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source